פסק-דין בתיק ע"פ 70601/05

1.     לפני ערעור על הכרעת-הדין וגזר-הדין שניתנו בבית-משפט לתעבורה בתל-אביב (כב' השופטת כצמן), לפיהם הורשע המערער בעבירות של אי-ציות לאור אדום ברמזור ונהיגה בקלות-ראש. המערער הודה בעובדות 1 ו-2 לכתב-האישום, אך כפר באי-ציות לרמזור אדום.

      העונש שהוטל: 1,400 ש"ח קנס, פסילה בת 3 חודשים בפועל ופסילה בת 4 חודשים על-תנאי לשנתיים.

      בגין נהיגה זו נגרמה תאונת-דרכים עם נהגת מעורבת, אשר נסעה לכיוון הנגדי. הנהגת המעורבת ונוסעת נוספת ברכבה נחבלו בתאונה זו.

2.     בית-משפט קמא העדיף גירסת עדי-התביעה לאחר שבחן חומר הראיות, ומצא כי גירסת ההגנה אינה הגיונית ואינו נותן בה אמון.

3.     לטענת באת-כוח המערער, בית-משפט קמא טעה, ויש לזכות את המערער, ולו מחמת הספק.

      לטענת באת-כוח המשיבה, מדובר על תיק מהימנות, ורק במקרים נדירים יתערב בית-המשפט של ערעור, ומכל מקום, ההרשעה מבוססת על חומר הראיות.

4.     בנוסף טוענת באת-כוח המערער לעניין חומרת העונש, בהנחה שבית-המשפט לא יקבל טענותיה לעניין הכרעת-הדין, ולעניין זה מבקשת באת-כוח המשיבה שלא להתערב בעונש, שאינו חמור והולם נסיבות העבירה, גם בהתייחס לעובדה כי המערער מחזיק ברישיון-נהיגה 5 שנים ולא נרשמה לחובתו אף לא הרשעה אחת.

      לגופו של עניין - דין הערעור להתקבל.

5.     לעניין הכרעת-הדין - אני מוצאת לזכות המערער מחמת הספק, מהנימוקים דלקמן:

א.     זה המקרה, הנמנה על אותם המקרים הנדירים בהם בית-משפט של ערעור יתערב בתיקי מהימנות.

ב.     לתיק בית-משפט קמא הוגש המסמך ת/6, של בוחן-תנועה מר דן בירס, ממנו עולה:

1) הבוחן הגיע למקום כרבע שעה לאחר האירוע, מצא נהג מד"א במקום, וכך מציין הבוחן כי המערער לא זכר על איזה רמזור הביט כשפנה שמאלה - האם על הרמזור המורה על נסיעה ישר או על זה המורה על נסיעה שמאלה.

2) הנהגת המעורבת טענה כי עברה ברמזור אדום ברח' מנחם בגין מדרום לצפון.

ג.      ביום 30.3.2004 (ת/8), מתקן הבוחן בירס את הדברים שב- ת/6, ומציין: "בדו"ח פעולה שערכתי נרשם בטעות, שורה 4, שנהגת השברולט טענה שעברה באדום... במקום לרשום "ירוק" רשמתי בטעות "אדום".".

ב- ת/8 לא נכתב מאומה - מה הביא את הבוחן לתיקון דו"ח-הפעולה ת/6, ועל-בסיס מה זכר ביום 30.3.2004 את שאמרה לו הנהגת המעורבת ביום 15.1.2004 ומה הביא אותו להיזכר בטעות.

בבית-משפט, בעדותו שניתנה בדצמבר 2004, מציין הבוחן בחקירה-הנגדית, ביחס ל- ת/8, ברחל בתך הקטנה, ב- עמ' 3 לפרטיכל, ש' 8: "אני יודע שטעיתי. זה אצלי בראש. בדברים אחרים לא טעיתי. אם הייתי טועה הייתי ממלא מזכר. עיינתי בהכל, החלטתי שדו"ח הפעולה שגוי כי זה מה שנאמר לי במקום".

אי-אפשר לקבל עדות בוחן-תנועה, סתם כך, לעניין התיקון של ת/6 על-גבי ת/8.

המוח האנושי אינו מסוגל לזכור את העובדה, שבמקום תאונה נהגת מעורבת מציינת שנסעה בירוק, ואילו השוטר רושם: "אדום", נזכר בכך כחודשיים לאחר גביית העדות, לא מציין מאומה מה מביא אותו לתיקון, ובדצמבר 2004, דהיינו 9 חודשים לאחר התיקון, בוחן-תנועה, שרבות התאונות שעוברות לנגד עיניו והוא מבצע דו"חות-פעולה, "יזכור" בדיוק טעות זו, ויאמר לבית-המשפט כי טעות זו אצלו בראש. עובדה זו נוטעת ספק.

ד.     נוכח דברי המערער לשוטר בהודעתו הראשונית המלאה מיום 15.1.2005, אי-אפשר לומר כי גירסתו של המערער אינה הגיונית.